"בחברות משפחתיות, הדור הממשיך מורכב בדרך כלל מהילדים של האחים, בני דודים, גיסים וכו'", מסביר בלטמן. "במידה והמשפחה לא תעבור המשפחה תיאום ציפיות ובירור צרכים סדור, קיימת סבירות גבוהה ליצירתן של מחלוקות בתוך המשפחה ומכאן – הדרך לפגיעה בעסק המשפחתי, מההיבט האנושי והפיננסי, היא קצרה ביותר. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בדור שלישי במשפחה, לאחר כניסתם של גורמים חיצוניים נוספים למעגל המשפחתי, כגון כלות וחתנים".

בלטמן ציין בראיון את משפחות שטראוס וורטהיימר, כמודל נכון לניהול פיננסי של עושר משפחתי והעברה בין דורית. " שטראוס היא דוגמה להעברה בין דורית שוויונית בעסק משפחתי שצלחה את מבחן הזמן והעשייה" אמר "במשפחת ורטהיים. אבי המשפחה, מוזי ורטהיים המנוח, בחר לחלק עוד בחייו את ההון המשפחתי בין ילדיו באופן שאינו שוויוני, כך שכ- 63% מהנכסים המשפחתיים הועברו לבנו דודי ולבתו הבכורה דרורית הועברו כ- 37%.  בטווח הארוך שיטה זו של חלוקה עוד בחיים, עשויה לעיתים למנוע מריבות לאחר מותו של אב המשפחה".

The post ערן בלטמן מ"דה סרוויס" לכלכליסט: ורטהיימר ושטראוס – דוגמאות טובות לניהול פיננסי של הון משפחתי appeared first on דה סרוויס.